האם ישראל מוכנה לשיטפון הבא?
לצד תוכניות למנוע את נזקי השיטפונות וגישות ניהול חדשות של מי הגשמים, קיימים חסמים משמעותיים למניעת האסון הבא. מה דו"ח מבקר המדינה מספר לנו בנושא?
אירועי גשם קיצוניים, סופות ושיטפונות הם תופעות טבע מרהיבות ועוצמתיות שעלולות להיות קטלניות. בעקבות משבר האקלים, התדירות של אירועי קיצון כאלה צפויה לעלות. כבישים שנחסמו, שכונות שהוצפו, גני ילדים שהתמלאו במים ואסונות שגבו חיי אדם מעלים את השאלה – האם מדינת ישראל ערוכה להתמודדות עם נזקי השיטפונות? לאחרונה פורסם דו"ח מבקר המדינה שמצביע גם על הפערים הניכרים שמחייבים טיפול וגם על התקדמות חיובית בנושא.
יותר מדי שחקנים
אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מהדו"ח היא האחריות הרגולטורית על ניהול הנגר העירוני. מי הנגר הם מי הגשמים שזורמים על פני הקרקע והם נמצאים כיום בלב מחלוקת ממושכת בין משרד החקלאות וביטחון המזון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ומשרד ראש הממשלה לגבי מי צריך לשאת באחריות להסדרה ולפיקוח על הניקוז בערים. "צריך רגולטור אחד וברור לתחום העירוני, וכיום ברשויות המקומיות אין כזה", אומר ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל לניהול נגר ומשאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון. "חייב להיות פה גוף שלוקח אחריות על התחום הזה." ברמה המעשית, המשמעות היא שאין כיום גורם שמוביל את התחום בצורה מוסדרת בתוך הרשויות המקומיות. הדו"ח ממליץ על הכרעה ברורה: להגדיר באופן חד משמעי את הגוף שממונה על האסדרה ולבסס מנגנון תיאום אפקטיבי בין הרשויות המקומיות לבין רשויות הניקוז…
https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/8632-3.aspx
