מגוונים את מקורות האנרגיה: משרד האנרגיה והתשתיות מקדם לראשונה הקמת מתקן ייצור אנרגיה גיאותרמית בישראל
מדובר באנרגיה נקיה, המופקת באמצעות חום תת קרקעי, ובזכות שיפורים טכנולוגים מהשנים האחרונות צפויה להפוך למקור אנרגיה חדשני. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם כעת תוכנית פעולה בחמישה תחומים מרכזיים: בחינת הקמת מתקן ייצור ראשון בדרום רמת הגולן, פיתוח מסגרת רגולטורית, בחינת תמריצים כלכליים, קידום מחקר ופיתוח והיערכות לטכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו בעתיד הפקת אנרגיה גיאותרמית בחלקים נרחבים של הארץ. המטרה: גיוון מקורות האנרגיה וחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל באמצעות מקור אנרגיה מתחדש, יציב ורציף.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: ״המהלך לקידום הקמת מתקני ייצור אנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל. נמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולגיה וחדשנות, וכמעצמת אנרגיה אזורית.״
משרד האנרגיה והתשתיות מקדם שורה של צעדים לפיתוח תחום האנרגיה הגיאותרמית בישראל, כחלק ממאמציו לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה. במסגרת זו, המשרד גיבש עקרונות לתוכנית פעולה המבוססת על שני מסלולים מקבילים: קידום האפשרות להפקת חשמל גיאותרמי כבר בטכנולוגיות הקיימות כיום, לצד היערכות לפיתוח ולהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות מהדור הבא, שצפויות להרחיב משמעותית את הפוטנציאל להפקת אנרגיה גיאותרמית בישראל.
הצעדים שמקדם המשרד הם בהמשך לסקירה מקצועית שפרסמה יחידת המדען הראשי, אשר הצביעה על הפוטנציאל הגיאותרמי בישראל ועל האפשרות לנצל בעתיד חום תת-קרקעי לייצור חשמל בחלקים נרחבים של הארץ. על פי הסקירה, טכנולוגיות גיאותרמיות מתקדמות מהדור הבא (New Generation Geothermal) עשויות להגיע לבשלות מסחרית בטווח של 5–10 שנים, ולאפשר ייצור חשמל רציף ויציב לאורך כל שעות היממה, ללא תלות בתנאי מזג האוויר. כעת, פועל המשרד לקידום חמישה צעדים מרכזיים בתחום:
- קידום הפקת אנרגיה גיאותרמית בישראל – בטכנולוגיות הקיימות ובטכנולוגיות העתיד – המשרד פיתח עקרונות לתוכנית היערכות וקידום של האנרגיה הגיאותרמית בישראל, המבוססת על שני מסלולים משלימים. המסלול הראשון מתמקד בניצול הפוטנציאל הגיאותרמי שכבר זוהה בדרום רמת הגולן, באמצעות בחינת הקמת מתקן קטן לייצור חשמל בטכנולוגיות קיימות. המסלול השני מתמקד בהיערכות לטכנולוגיות הדור הבא, שיאפשרו בעתיד לנצל חום תת-קרקעי בעומקים של 5–7 קילומטרים, הרלוונטיים לחלקים נרחבים משטח המדינה. במסגרת מסלול זה נבחנים קידום פיילוטים, פיתוח תשתיות מתאימות, גיבוש מסגרת רגולטורית ועידוד פעילות מחקרית ועסקית בתחום.
- בחינת הקמת מתקן גיאותרמי ראשון בדרום רמת הגולן – המשרד מבצע בחינה ראשונית של האפשרות להקים מתקן קטן לייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית בדרום רמת הגולן, תוך שימוש בטכנולוגיות הקיימות כיום. במסגרת הבחינה נבדקים היבטים תכנוניים, סטטוטוריים, סביבתיים ונופיים, לצד האפשרות לחבר את המתקן לרשת החשמל. מהבדיקות הראשוניות עולה כי מרחב החיפוש להקמת המתקן תואם את תוכנית האב לרמת הגולן. בהמשך צפויה הבחינה להתקיים בתיאום עם מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, במטרה לבחון את ההיתכנות להמשך קידום המיזם.
- גיבוש מסגרת רגולטורית לקידום פרויקטים גיאותרמיים – במקביל, המשרד מקיים עבודת מטה והתייעצויות מקצועיות עם גורמי ממשלה ורשויות רלוונטיות, ובהם רשות החשמל, רשות המים ויחידות מקצועיות במשרד, במטרה לבחון את הדרישות הרגולטוריות הנדרשות לפיתוח התחום. במסגרת זו נבחנים הליכי האישור והרישוי של מתקנים גיאותרמיים, הן בטכנולוגיות הקיימות והן בטכנולוגיות הדור הבא. תוצרי הדיונים משולבים בעקרונות תוכנית הפעולה ובגיבוש התשתית הרגולטורית שתידרש לקידום פרויקטים עתידיים.
- בחינת תמריצים כלכליים ועידוד השקעות בתחום – המשרד בוחן אפשרויות לגיבוש מנגנונים כלכליים שיסייעו לקדם השקעות ופרויקטים בתחום האנרגיה הגיאותרמית, בדגש על טכנולוגיות מתקדמות. בין האפשרויות הנבחנות: מנגנונים לחלוקת סיכונים הכרוכים בפיתוח פרויקטים חדשניים, הקלות במיסוי ובמכס, וכן קידום שימושים משולבים ומדורגים בחום ובמים, באופן שעשוי לשפר את הכדאיות הכלכלית של המיזמים. בחינת מנגנונים אלה נועדה לזהות כלים שיוכלו לסייע בהתפתחות שוק האנרגיה הגיאותרמית בישראל.
- הקמת מוקד ידע וקידום מחקר ופיתוח ישראלי – המשרד פועל לבניית מוקד ידע מקצועי בתחום האנרגיה הגיאותרמית, שירכז מידע מדעי וטכנולוגי ויסייע בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות. הפעילות כוללת איסוף וניתוח מידע על מאפייני תת־הקרקע בישראל, קידום מחקרים מקצועיים ובחינת טכנולוגיות חדשניות. העבודה מתבצעת בשיתוף חוקרים וגופים מקצועיים, ובהם המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי, מוסדות אקדמיים וגורמים בתעשיית החדשנות הישראלית. בנוסף, המשרד פועל לקידום מחקר ופיתוח בתחום באמצעות קולות קוראים של יחידת המדען הראשי.
האנרגיה הגיאותרמית מבוססת על ניצול החום הטבעי האגור בתת־הקרקע לצורך ייצור חשמל ואספקת חום. בניגוד לאנרגיה סולארית ולאנרגיית רוח, היא מאפשרת ייצור אנרגיה רציף, ללא תלות בשעות היום או בתנאי מזג האוויר. כיום, הפקת חשמל גיאותרמי בטכנולוגיות הקיימות כדאית בעיקר באזורים שבהם ניתן להגיע לטמפרטורות גבוהות בעומקים רדודים יחסית, כדוגמת דרום רמת הגולן. עם זאת, התקדמות טכנולוגיות הקידוח והמערכות הגיאותרמיות עשויה לאפשר בעתיד ניצול של משאבי חום בעומקים גדולים יותר ובאזורים נוספים בישראל.
פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות בוחנת טכנולוגיות גיאותרמיות קיימות ועתידיות, כחלק ממאמץ רחב לגיוון מקורות האנרגיה ואמצעי הפקתה בישראל. אנרגיה גיאותרמית טומנת בחובה פוטנציאל להפקת כמויות משמעותיות של אנרגיה. כדי לממש פוטנציאל זה, עלינו לפעול תחילה להפחתת הסיכונים עבור היזמים, לגבש מסגרת רגולטורית מתאימה ולהמשיך לתמוך בפריצות דרך טכנולוגיות. הצעדים שאנו נוקטים כיום חיוניים לקידום ולהטמעת טכנולוגיה זו בישראל בטווח הבינוני והארוך".
